חשיבה אסטרטגית לפיתוח מרחבי

שנה: 
2014

"ישראל 2048"
חשיבה אסטרטגית לפיתוח מרחבי

 

שלמה חסון

 

כיום יותר מאי פעם בעבר זקוקה מדינת ישראל לחשיבה אסטרטגית בתחום הפיתוח המרחבי. הסיבה לכך מקורה בתמורות רחבות היקף המציבות בפני המדינה והחברה מספר בעיות יסוד המחייבות מענה.

התפתחויות גאופוליטיות ברמה המקומית האזורית והעולמית המחייבותהתארגנות מרחבית של מדינת ישראל המותאמת לנסיבות החדשות. ברמה המקומית, חוסר הבהירות הגאופוליטי והעדר הסדר עם הפלסטינים מאיימים על ביטחונה של מדינת ישראל ועל המשך קיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית. ברמה האזורית ההופעה של מדינות כושלות בסביבת ישראל והיווצרות אזורי ספר פרועים ומאיימים מחייבים היערכות גיאו-אסטרטגית מתאימה.ברמה העולמית, המשך המצב הקיים מוליך לפגיעה קשה בלגיטימציה של מדינת ישראל.

תהליכי גלובליזציהוההתפתחות הטכנולוגית מעצימים את הצמיחה הכלכלית של המשק, אך גם מגבירים את הפערים בין קבוצות חברתיות, את הקיטוב המרחבי ואת מצוקת הדיור של צעירים. במרכז תהליכים אלה עומדים היווצרות של שוק עולמי ותחרות המושתתת על ריכוזים של הון אנושי, הון פיזי והון פיננסי במספר מצומצם של מקומות. תהליכים אלה מחייבים התמקדות במקומות המבטיחים יכולת תחרות גבוהה במערכת העולמית ומטבע הדברים מוליכיםלקיטוב חברתי ומרחבי, ומחזקים קבוצות המתאפיינות בהון אנושי גבוה.

במהלך תהליכים אלה מעמיק הפער התרבותי-מרחבי בין יהודים לערבים ובין חרדים לחילונים. הקיטוב מתבטא גם בהסתגרות מרחבית בגטאות וביישובים נפרדים, והוא מאיים לפורר את המרקם החברתי-תרבותי המורכב של ישראל. במקביל גדל הקיטוב הכלכלי-מרחבי בין מרכז לשוליים. הקיטוב מתגלה ברמה הארצית בפערים שבין גליל ונגב למרכז, ברמת המטרופולין בפערים שבין יישובים חלשים וחזקים, וברמה העירונית, בפערים שבין שכונות מבוססות ועניות. בממד הדמוגרפי גוברת ההתרכזות של האוכלוסייה היהודית במרכז הארץ בשל ההזדמנויות הגדלות בו תוך נטישה של הנגב, הגליל ואזור חיפה. בממד הבינדורי, מוליכה ההתרכזות במרכז למצוקת דיור של הצעירים המשכילים ובעלי מקצועות החיוניים להמשך תהליך הצמיחה של המשק.

גידול האוכלוסייה ועליית רמת הרווחה מוליכים להגברת הביקוש לקרקע ולפגיעה בסביבה.במהלך תהליכים אלה מתעצמים תהליכי הפרבור, חל גידול בנסועה ובזיהום האוויר וגובר האיום על שטחים פתוחים ועל המגוון הביולוגי. במקביל מצטמצם השטח המתאים להקמת מתקני תשתית, ובכלל זה מתקנים להתפלת מים, להקמת תחנות כוח ומתקני תשתית אחרים. 

תמורות אלה מציבות אתגרים קשים בפני הממשל והחברה הישראלית. השאלה היא האם ישכילו אלה להסתגל במהירות לתמורות וישלטו בהן, או שיעמדו חסרי אונים מולן? החשיבה האסטרטגית לפיתוח מרחבי המוצעת כאן נועדה להעצים את הממשל והחברה,להציע להם איך למלא את החלל התכנוני לטווח ארוך ולאפשר להם להיערך כראוי מול התמורות המתרגשות ובאות.

******

 

הטיפול בבעיות הנוצרות בהקשרים רחבים אלה מחייב חשיבה אסטרטגית מערכתית מקיפה המתייחסת להיבטים מדיניים, ביטחוניים, כלכליים, חברתיים וסביבתיים. חשיבה זו צריכה לתאם בין תחומי מדיניות שונים שביניהם השלמות וסתירות.

המרחב הוא המסגרת שבה נפגשים כל תחומי המדיניות. תרומתה המיוחדת של החשיבה האסטרטגית לפיתוח מרחבי מתייחסת לחמשת הנושאים הבאים:

(1) להציע דרכים להתארגנות מרחבית שיבטיחו את הביטחון הלאומי. במסגרת זו יש לבחון את ההתפתחויות הגאופוליטיות ולהציע את ההיערכויות הגיאו-אסטרטגיות המתאימות.

(2) להציע דרכים למיצוי אפשרויות הצמיחה הכלכלית הגלומים באזורי הארץ השונים, ולקבוע את אופי הפיתוח הכלכלי במקומות השוניםבהתאם ליתרונותיהם היחסיים ותוך מיצוי המשאבים האנושיים, החברתיים, הכלכליים והסביבתיים של כל אחד ואחד מהם. בכלל זה יש להעלות דרכים לחדשנות ויצירת מקומות עבודה במפעלים קטנים ובינוניים, למחקר ופיתוח, ולפיתוח הון אנושי ושווקי עבודה באמצעות פיתוח רשתות ותשתיות.

(3)להתוות דרכים לצמצום פערים חברתיים-מרחביים. במסגרת זו יש לקבוע את המקומות והקבוצות שלהם יש להקצות משאבים על מנת לצמצם פערים.

(4) להציע דרכים להגדלת הקיימות הסביבתית של אזורי הארץ השונים, ולקבוע את המקומות שעליהם יש להגן מבחינה סביבתית.

(5) לסייע בפיתוח חשיבה אסטרטגטית מערכתית בקרב העוסקים בנושאים אלה תוך בניית רשתות בין סוכנויות ומשרדים שונים.

מימוש הפיתוח המרחבי יסייע למדינה בתחרות העולמית על משאבים, יסייע במיתון פערים חברתיים המשסעים את החברה ובהגדלת היצע הדיור. הוא גם יציע דרכים להתמודדות עם הבעיות הגאופוליטיות והגיאו-אסטרטגיות האזוריות, ויאפשר לשמור על הסביבה תוך פיתוח סגנונות חיים בני קיימא.

החשיבה האסטרטגית המוצעת רואה בתכנון המרחבי אמצעי המשרת את הפיתוח המרחבי. מעצם טבעו התכנון המרחבי הוא בעל אופי כפול, הוא מסדיר את הפריסה של האוכלוסייה, של פעילויות כלכליות ושל תשתיות על פני המרחב באמצעות קביעת מערכת שימושי הקרקע,והוא גם מכוון את תהליך הפיתוח על ידי יצירת אסטרטגיות מרחביות מגוונות (דגמים יישובים, מערכות תשתית, פריסת פעילות כלכלית, שיתופי פעולהועוד). אסטרטגיות אלה צריכות לקבוע סדרי עדיפויות בפריסת השקעות ותשתיות על פני המרחב, ולתאם מבחינה מרחבית בין תחומי הפיתוח השונים ובכלל זה הגנה על הסביבה.

המוקד של הפיתוח והתכנון המרחבי אינו יכול, על כן, להיות אך ורק המפה הפיזית, אלא המערכת המורכבת של יחסים בין מדיניות גאופוליטית, כלכלית, חברתית וסביבתית והקשר של כל אלה למרחב.

*******

 

 

 

היוזמה של פרויקט "ישראל 2048– חשיבה אסטרטגית לפיתוח מרחבי" היא של פרופ' שלמה חסון העומד בראש מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטה העברית.הכוונה היא לקדם פרויקט חשיבה אסטרטגי, שיעניין וימשוך קבוצות רחבות בציבור ואשריהיו לו השלכות מעשיות.

הכוונה היא לחולל תהליך מתמשך,שיתרום ויתמוך בפיתוח חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח בישראל.[1] הפרויקט עשוי להוות פלטפורמה נאותה ליצירת שילובים ושותפויות של התכנון החברתי-כלכלי-מרחבי ויוכל לשרת את משרדי ממשלה, את הרשויות הסטטוטוריות, את החברות הממשלתיות ואת הרשויות המקומיות. מפירות הפרויקט יוכלו ליהנות ארגונים של החברה האזרחית וגורמים שונים במגזר העסקי והכלכלי.

החשיבה האסטרטגית שתפותח בפרויקט זה תודרך על ידי שלוש גישות עיקריות:הגישה הראשונה, תכנון אסטרטגי בשיטת התסריטים. שיטה זו כוללת ארבעה מרכיבים עיקריים: סקירת תהליכים ודגמים קיימים ובירור מגמות עתידיות, פיתוח תסריטים המתווים דרכי התפתחות שונות של המרחב והחברה בישראל, פיתוח חזון כולל וגזירה של תכנית חברתית-כלכלית-מרחבית ממנו, גיבוש אסטרטגיות למימוש החזון והתכנית הנגזרת ממנו.

הגישה השנייה, לימוד השוואתי באמצעות בחינת תכניות אסטרטגיות במדינות דומות: 1) מדינות בסדר גודל דומה ורמת הכנסה משתנה – גבוהה ונמוכה יותר (כמו שוודיה והולנד). 2) מדינות קטנות יחסית המאוימות מבחינה גאופוליטית (סינגפור, טייואן, הונג קונג, דרום קוריאה, 3) מדינות שעברו מתכנון צנטרליסטי-פוליטי לכלכלת שוק (כמו בולגריה, סלובקיה).

הגישה השלישית, חשיבה פורצת המעלה רעיונות חדשים לפיתוח המרחב והחברה שאינה כבולה לתהליכים ומגמות או ללימוד השוואתי. חשיבה זו תונחה על ידי חזון, המגבלות להגשמתו ודרכים לפריצת המגבלות וליצירת מרחב וחברה שונים. הדגש יהיה על ביטוי רעיוני, ערכי וחזותי. חשיבה זו מבקשת להקנות למושגים פיתוח ותכנון מרחבי משמעות חדשה, להגדיר לקוחות חדשים לתהליכים אלה, ולייצר דרכי תקשורת חדשות עם הלקוחות המבוססים על מעורבות והשתתפות גבוהים.

בפרויקט "ישראל 2048" ישולבו אנשי מקצוע ממגוון תחומים, ובכללם מומחים במנהל הציבורי (משרדי הממשלה והשלטון המקומי), אנשים מהמגזר הכלכלי העסקי, אנשי ארגונים חברתיים, אנשי אקדמיה, אנשי מערכת הביטחון (בהווה ומהעבר), אנשים שונים המייצגים תחומי ידע ומקצועות שונים ואזרחים מן השורה שיש להם מה לתרום בתחום.




[1] החלטהמספר 5208 שלהממשלהמיום  04.11.2012 קובעת כי "יש להקים אגף לאסטרטגיה כלכלית-חברתית במסגרת המועצה הלאומית לכלכלה"... אשר "יהווה מוקד לעבודה המקצועית בתחום האסטרטגיה הכלכלית-חברתית של הממשלה." יש לשים לב כי אין כל אזכור של התחום המרחבי בהחלטה זו.